בין כל החגים העבריים ראש השנה הוא בהחלט החשוב ביותר.
תחילת השנה העברית מסמלת פתיחת דף חדש, עריכת חשבון נפש על השנה שעברה והחלטות לגבי השנה הבאה.בעבור יהודים רבים זוהי תקופה מרגשת ומיוחדת שמשרה אווירת קדושה וחגיגיות.
גם למסורתיים שבינינו, או אלו שהדרך שלהם לחגוג את החג היא לערוך את ארוחת החג המסורתית, לא ניתן להתעלם מקדושת וייחוד היום הזה.
ראש השנה נחגג עם סיומו של חודש אלול ובתחילת תשרי ונחשב כיום המלכת אלוהים על האנושות.
אחד המנהגים הבולטים בחג זה הוא תקיעה בשופר הנחשבת פנייה ישירה לאלוהים וביטוי חרטות והבטחות.
היפה בחג זה הוא השילוב שבין הקדושה ובין הטקסיות של המנהגים הנהוגים בו. וכמו כל מנהג יהודי, גם מנהגי ראש השנה מחולקים לעדות ולתרבויות השונות המרכיבות את אוכלוסיית היהודים בארץ.
המאכלים משתנים ומגוונים, חריף ומתוק הם הטעמים המובילים.
בחג זה אנו חוגגים גם את המגוון הגדול והמיוחד של פירות הארץ היפה שלנו. הרימונים העסיסיים, התפוחים בשילוב עם הדבש המתוק, התמרים הבשרניים, התאנים שחונכנו מילדות לפתוח לפני שאוכלים, שחס וחלילה לא נאכל דברים אסורים, ועוד הרשימה ארוכה וערבה לחיך.
בחג זה גם נהוג לתת מתנות. מתנות לראש השנה בדר"כ נושאות עימן גם הן את רוח הקדושה או מסורת החידוש ופתיחה חדשה. נהוג במיוחד לתת מתנות לחג שנושאות צבע לבן, שנתפס כחדש ונקי.
מתנה לחג, כל חג, היא תמיד משמחת מאוד, אך בראש השנה שומרי המסורת דואגים לתת מתנה לראש השנה שתביע את ראש השנה בהווייתה ובשימושה. בגד חדש, מצעים חדשים, מפה חגיגית לשולחן והרשימה עוד ארוכה.
הדבר שנחקק בזיכרוני בעניין המתנות לראש השנה היה שתמיד הן ניקנו מבעוד מועד והוחבאו במדף העליון ביותר בארון של הוריי. אסור היה בשום פנים ואופן לפתוח או להשתמש בהן לפני ראש השנה שכן כך הן יאבדו מהקדושה והחידוש שהן מביאות איתן לכבוד השנה החדשה.
זיכרון הבגדים הלבנים שהתחדשנו בהם כל תחילת שנה מעלה בי חיוך ותחושת שמחה עד היום וגם אני מקפידה על המסורת עם ילדיי שלי.
ראש השנה הוא חג של חידוש, חג של התחלה, חג של נתינה וכמובן חג של קדושה, אבל כמו בכל דבר ביהדות המסורת היא שעושה אותו לחג כל כך מיוחד שמשאיר טעם של עוד ורצון להתקדם ולהצליח כך שבשנה הבא נחגוג את ראש השנה עם פחות חרטות ויותר הישגים, או כפי שנאמר - "כראש ולא כזנב".
תחילת השנה העברית מסמלת פתיחת דף חדש, עריכת חשבון נפש על השנה שעברה והחלטות לגבי השנה הבאה.בעבור יהודים רבים זוהי תקופה מרגשת ומיוחדת שמשרה אווירת קדושה וחגיגיות.
גם למסורתיים שבינינו, או אלו שהדרך שלהם לחגוג את החג היא לערוך את ארוחת החג המסורתית, לא ניתן להתעלם מקדושת וייחוד היום הזה.
ראש השנה נחגג עם סיומו של חודש אלול ובתחילת תשרי ונחשב כיום המלכת אלוהים על האנושות.
אחד המנהגים הבולטים בחג זה הוא תקיעה בשופר הנחשבת פנייה ישירה לאלוהים וביטוי חרטות והבטחות.
היפה בחג זה הוא השילוב שבין הקדושה ובין הטקסיות של המנהגים הנהוגים בו. וכמו כל מנהג יהודי, גם מנהגי ראש השנה מחולקים לעדות ולתרבויות השונות המרכיבות את אוכלוסיית היהודים בארץ.
המאכלים משתנים ומגוונים, חריף ומתוק הם הטעמים המובילים.
בחג זה אנו חוגגים גם את המגוון הגדול והמיוחד של פירות הארץ היפה שלנו. הרימונים העסיסיים, התפוחים בשילוב עם הדבש המתוק, התמרים הבשרניים, התאנים שחונכנו מילדות לפתוח לפני שאוכלים, שחס וחלילה לא נאכל דברים אסורים, ועוד הרשימה ארוכה וערבה לחיך.
בחג זה גם נהוג לתת מתנות. מתנות לראש השנה בדר"כ נושאות עימן גם הן את רוח הקדושה או מסורת החידוש ופתיחה חדשה. נהוג במיוחד לתת מתנות לחג שנושאות צבע לבן, שנתפס כחדש ונקי.
מתנה לחג, כל חג, היא תמיד משמחת מאוד, אך בראש השנה שומרי המסורת דואגים לתת מתנה לראש השנה שתביע את ראש השנה בהווייתה ובשימושה. בגד חדש, מצעים חדשים, מפה חגיגית לשולחן והרשימה עוד ארוכה.
הדבר שנחקק בזיכרוני בעניין המתנות לראש השנה היה שתמיד הן ניקנו מבעוד מועד והוחבאו במדף העליון ביותר בארון של הוריי. אסור היה בשום פנים ואופן לפתוח או להשתמש בהן לפני ראש השנה שכן כך הן יאבדו מהקדושה והחידוש שהן מביאות איתן לכבוד השנה החדשה.
זיכרון הבגדים הלבנים שהתחדשנו בהם כל תחילת שנה מעלה בי חיוך ותחושת שמחה עד היום וגם אני מקפידה על המסורת עם ילדיי שלי.
ראש השנה הוא חג של חידוש, חג של התחלה, חג של נתינה וכמובן חג של קדושה, אבל כמו בכל דבר ביהדות המסורת היא שעושה אותו לחג כל כך מיוחד שמשאיר טעם של עוד ורצון להתקדם ולהצליח כך שבשנה הבא נחגוג את ראש השנה עם פחות חרטות ויותר הישגים, או כפי שנאמר - "כראש ולא כזנב".
